מוסר
כערך מוביל במלחמה, כוחניות כדי לנצח
מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד היום נלחם צבא ההגנה לישראל
בגורמים אלו ואחרים הקוראים תיגר על קיומה של המדינה,
מטרתם העיקרית של גורמים עויינים אלו היא לגרום לנו אבידות
קשות ביותר הן בנפש והן ברכוש וזאת על מנת להרחיק אותנו
מאדמתינו, אדמה אשר נלחמנו עליה מאות ואלפי שנים עד להקמתה
של מדינה יהודית בארץ ישראל.
ב 58 שנות קיומינו נלחמנו כשש מלחמות וממש ברגעים אלו
בעיצומה של המלחמה השביעית, אויביינו מעולם לא השלימו עם
עצם קיומינו, ולמרות עשרות המדינות שהקימו שכל אחת מהם
גודלה רב משל מדינת ישראל,הם רוצים דווקה את שטחינו שלנו.
עד היום ניצח צה"ל בכל מלחמות ישראל והביס את אויביו
ללא עוררין, מלחמה זו היא שונה מלחמה זו היא נגד אויב חלש
אך כללי המוסר כאן שונים, בעוד צד אחד מתמקד בפגיעה מכוונת
באזרחים הן בנפש והן ברכוש, הצד השני מתמקד בהריגת אויביו
מבלי לפגוע באזרחים תמימים אותם מנצלים אויביו כמגן אנושי.
הבדלים אלו נובעים מקוד אתי\מוסרי שונה של שני הצדדים.
צד אחד מצהיר בפומבי ביהירות בלתי נסבלת כי לא אכפת לו
מחיי אדם וכל מטרתו היא להסב כמה שיותר אבידות לצד השני
ומבחינתו המטרה מקדשת את כל האמצאים.
בעוד הצד השני בוחר לשמור על צלם אנוש אפילו בלחימה קשה
כמו זו ואף מפרסם התנצלויות פומביות בכל פגיעה בחפים מפשע
וברכושם.
בשבוע האחרון נשמעה בטלויזיה הצהרת גינוי של האו"ם כלפי
פעולת ישראל בלבנון, שמעתי את הדברים וממש התקוממתי,הרגשתי
שבאותו הרגע אני רוצה לקחת מטוס לחו"ל ולשאול את מזכ"ל
האו"ם:
עד כמה יהיר אפשר להיות כדי לגנות מדינה שרוצה להגן על עצמה ועל תושביה?
האם אי שם בבניין המשרדים המפואר שאתה נואם בו מודעים
לעובדה שדם חיליינו נשפך לאור רף
המוסר הגבוה של מדינת ישראל וצבאה?
זה גם עניין של היגיון פשוט, הרי כולנו מודעים לכוחו העצום
של צה"ל שנחשב לאחד הצבאות החזקים ביותר בעולם עם לא החזק
שבהם. ממול עומד החיזבללה עם מטחי קטיושות המשוגרות מתוך
ערים לבנוניות תוך שימוש באזרחים כמגן אנושי, עם לצה"ל לא
היה קוד מוסרי האם אין ביכולתו למחוק כל מה שבטווח
קילומטרים ממקום שיגור הקטיושות ובכך להסב נזק בלתי הפיך
לאויב?
האם חשבתם אי פעם מה היה קורה עם כח כזה היה נתון בידי
החיזבללה?
עם כח גדול מוטלת עלינו גם אחריות גדולה, שאין ברצוננו
להשתמש בכח למטרות אישיות אלא למטרת הגנה בלבד שכן רבים
עלינו לחלותינו ועלינו להצתייד בנשק ואסטרטגיות לחימה
מהטובות בעולם, אך מתוך מטרה להגן והבקפדה על חוקי מוסר
גבוהים ביותר ושמירה על צלם אנוש.
מכאן גם מקור שמו של צבא העם-צבא ההגנה לישראל,
הצבא נועד כדי להגן על המדינה,ריבונותה ותושביה וזאת מטרתו
וייעודו, אך לפעמים גם מאמצי התקפה והכוחניות נועדו כדי
להגן ולשמור על חייהם של אזרחים תמימים המשלמים מידי יום
בחייהם לתאוות ההרג של ארגוני הטרור.
ההסברה הישראלית לוקה בחסר אך אין זה אומר כי אנו לא
מאמינים בדרכינו, האוייב לקח החלטה אסטרטגית חשובה שהיא:
להתמקד בדעת הקהל העולמית-ושוב המטרה מקדשת את האמצאים,
פעילות ההסברה של האוייב מתבצעת ע"י ביום נפגעים וקרבות,
פיברוק של תמונות המועברות לתקשורת, שקרים אל מול מצלמות
העולם תוך פגיעה בוטה בכל ערך מוסרי כלשהו ובמיוחד ערך חיי
האדם וכבודו.
השקרים במצח נחושה לגבי מספר ההרוגים (של האויב) כן עדות
חיה לערך הירוד שיש לחיי האדם בעיני האויב. ומאידך-אויב
המצהיר כי מטרתו היא העיקרית ברגעים אלו היא לגרום כמה
שיתר נזק מעידה על כך שהוא מודע לחולשתו ולהפסדו המובטח
וכבר אין לו מה להפסיד.
למה מאמצי ההסברה שלנו לוקים בחסר? כנראה לאור הסיבה שאנו
יודעים את האמת, נקודת המבט שלנו שונה משל שאר העולם שכן
אנו אלו שנמצאים בצל המלחמה, סופגים את הנזק ומקווים
שהעולם יראה את האמת ולא את "התסריטים" של ארגוני הטרור.
מדינה שלמה מרכינה ראש וחשה כאב אמיתי כאשר חייל ישראלי
נהרג, גם עם מעולם לא הכירו אותו, גם עם מעולם לא ראו
אותו, קשר הדם בין כל תושבי המדינה הוא זה הגורם לנו
ולחיילינו לחוש באמת את הדבר העומד מאחורי ערך חיי האדם
ולכן זהו הערך העליון בכל מלחמות ישראל.
צה"ל הוא צבא חזק אשר נלחם על זכותה הבסיסית של מדינת
ישראל להתקיים, אך ברגעי הדוחק כאשר אנו עומדים מול
אויב הדוחק אותנו לפינה ע"י הפרה בוטה של צלם אנוש-לא נהסס
להשתמש בכוחינו כדי לנצח ולהקנות לעצמינו את זכותינו
הבסיסית כבני אדם לאורח חיים תקין במדינת ישראל.
"ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם,אמחצם ולא יוכלו
קום יפלו תחת רגליי, ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי"
(תהילים י"ח-ל"ח)
עם ישראל מעולם לא חפץ בהרג, אך שימוש באזרחים כמגן לא
ימנע ממנו להשמיד את אויביו.
מטרתינו היא ככל עם
במלחמה-לנצח,אנחנו נמשיך להילחם,ואנחנו ננצח. |