דו"ח ההשקעות העולמי השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח

דו"ח ההשקעות העולמי השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח

דו"ח ה-WIR 2015 (World Investment Report), הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) העוקב אחר השינויים הגלובליים בהשקעות זרות ישירות (Foreign Direct Investment – FDI), פורסם היום ברחבי העולם. תקציר הדו"ח וניתוח המצב בישראל מובא כאן כמדי שנה על ידי ד"ר רוני מנוס ויעקב ירון מהמחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי, המכללה למנהל.

הדו"ח עוסק השנה ברפורמות הנדרשות במדיניות ההשקעות הזרות הישירות בעולם. הדו"ח קורא ליישום רגולציה מקיפה ומתואמת ברמה העולמית שתכלול נהלים ליישוב סכסוכים עסקיים. במיוחד מתמקד הדו"ח בצורך לפתור את בעיית תכנוני המס האגרסיביים של חברות רב לאומיות גדולות הפוגעים בהכנסות המדינות המארחות. הדו"ח בוחן את השלכות ההשקעות הזרות הישירות (FDI) על תקציבי המדינות בהתייחס למיסוין והתמיכות בהן וכן מתייחס לתרומה הכוללת של החברות הרב-לאומיות לכלכלות המדינות המארחות באמצעות הגדלת התעסוקה והעברת ידע. בשנת 2015, דו"ח WIR ניסה לאמוד לראשונה את אובדן ההכנסות במדינות המארחות כתוצאה מהתחמקות מתשלום מסים ע"י תכנוני מס "יצירתיים" (אם כי עדיין במסגרת החוק) ושימוש במקלטי מס שונים.

נושא הפער בין שיעורי המס האפקטיביים שמשלמות חברות ענק לבין אלה שמשלמות חברות מקומיות, מבנה ואופי הקלות המס להן זוכות החברות הגדולות, והאחריות החברתית תאגידית של חברות רב לאומיות בנושא זה מעסיקים בשנים האחרונות את הציבור והממשלות במדינות ובאזורים רבים בעולם כגון ארה"ב, האיחוד האירופי, אוסטרליה ונורבגיה. ארגונים על-לאומיים כמו הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח (OECD) וכמובן UNCTAD העמידו את הנושא בראש סדר היום שלהם, כאשר האתגר הנוכחי הינו להשיג פתרון מקיף וסינרגטי של מדיניות השקעות ופיתוח בר-קיימא מחד, ומדיניות מיסוי הולמת וצודקת מאידך.

גם בישראל קובעי ההחלטות בנושא המדיניות הציבורית ודעת הקהל מתמקדים לאחרונה בנושא מציאת פתרון מידתי לבעיית עידוד השקעות המבטיח צמיחה וחדשנות מחד, ושעורי מיסוי הולמים והוגנים מאידך. נושא ההטבות הניכרות והקלות המס המשמעותיות מהן נהנות מספר מועט של חברות ענק בישראל (כדוגמת טבע, אינטל, צ'קפוינט וכיל) נמצא במוקד הדיון הציבורי. לאחרונה בלטו חילוקי דעות חריפים בהתייחס לשיעור ההטבות שיוענק ליזמים בתחום הגז שנמצא בחופי ישראל והחלק היחסי מערכו שיוקצה לממשלה ולציבור.

ממצאים גלובליים עיקריים

בשנת 2014 הסתכמו השקעות ה FDI בעולם רק ב-1.23 טריליון דולר, ירידה של 16% בהשוואה ל-2013 (1.47 טריליון דולר). בשנה הקודמת חזה דו"ח ה-WIR כי ב-2014 יסתכמו ה-FDI ב-1.6 טריליון דולר, דהיינו, במציאות נפלו ה-FDI ב-23% בהשוואה לתחזית שגובשה בשנה הקודמת.

הירידה הניכרת ב-FDI שחלה ב-2014 נבעה מהחולשה בצמיחה הכלכלית הגלובלית ומאי ודאות לגבי המדיניות הכלכלית והעסקית במדינות רבות שהרתיעה משקיעים. אי הוודאות בלטה בהתייחס להמשך וקצב ההרחבות הכמותיות בארה"ב ובאירופה, משבר החוב היווני והשפעתו על יציבות גוש האירו, וקצב הצמיחה הכלכלית בסין. גורמים נוספים שהשפיעו על הירידה ב-FDI העולמי היו סיכונים גיאו-פוליטיים כמו הסכסוך באוקראינה, החמרת היחסים בין מדינות המערב ורוסיה, ומהפכות וחילופי שלטון במספר מדינות כמו סוריה, מצריים ולוב. חיסול השקעות (divestments) בהיקפים גדולים, תרם אף הוא לירידה ב-DFI. דוגמא בולטת הינה חיסול ההשקעה בווריזון (Verizon) ע"י וודפון (Vodafone) בהיקף של 130 מיליארד דולר.

כפי שעולה מדיאגרמה 1, למרות הירידה שחלה ב-2014 בסה"כ ה-FDI העולמי, עלו סכומי ה-FDI שהושקעו בגוש המדינות המתפתחות וחלקן בסה"כ ה-FDI העולמי המריא לשיא חדש של-55% (681 מיליארד דולר). סין (ללא הונג קונג) הייתה המדינה בה הושקע סכום ה-FDI הגבוה ביותר בעולם בשנת 2014 (129 מיליארד דולר). יחד עם הונג קונג עליה מדווח בנפרד, הגיע הסכום הכולל של FDI שהושקעו בשתי המדינות ל-312 מיליארד דולר, כ-25% מסה"כ ה-FDI העולמי בשנה זו.

מתוך 10 המדינות בהן הושקעו סכומי ה-FDI הגדולים ביותר, 5 היו מדינות מתפתחות כפי שמוצג בדיאגרמה 2, דבר המעיד גם הוא על עליית חלקן היחסי של המדינות המתפתחות בכלכלה העולמית.

צפי ה-FDI לשנים הבאות

עדכון הצפי בדו"ח ה-WIR מצביע על גידול ב-FDI ל-1.4 טריליון דולר בשנת 2015, ל-1.5 טריליון דולר בשנת 2016, ול-1.7 טריליון דולר בשנת 2017. עיקר הגידול ב-FDI בשנים הקרובות, צפוי להתרחש בכלכלות המפותחות, המתאוששות עתה מהמשבר הכלכלי העולמי. עם זאת, לאור לקחי העבר, יש להדגיש כי אי הודאות לגבי המדיניות הכלכלית הנהוגה במספר מדינות, אי היציבות בכלכלות מסוימות וקונפליקטים גיאו-פוליטיים עלולים לסכן את מימושה של תחזית זו.

פילוח ענפי של FDI, מגמות במדיניות FDI, ומיזוגים ורכישות חוצי-גבולות

השנה האחרונה לגביה מצויים נתונים ברמת הפילוח הענפי של ה-FDI הינה 2012. בשנה זו, סקטור השירותים היה הדומיננטי בהשקעות ה-FDI, חלקו הגיע ל63% ממלאי ההון העולמי של ה-FDI וזאת בהשוואה ל-58% בשנת 2001. הצפי הינו להמשך הגידול היחסי של סקטור השירותים במלאי ההון העולמי של FDI בעתיד. צפי זה מתבסס על כך שסקטור השירותים מהווה 70% מהערך המוסף בכלכלה העולמית ולכן קיים פוטנציאל להמשך גידולו היחסי.

דיאגרמה 7 מדגישה את חשיבות סקטור השירותים במלאי ההון של ה-FDI העולמי, סקטור התעשייה והייצור, צועד בעקבותיו עם 26% בהתאמה.

מספר גורמים תרמו לגידול בחלקו היחסי של סקטור השירותים ב-FDI העולמי, ביניהם ניתן למנות את הגידול שחל במספרן והיקף פעילותן של שרשרות הערך העולמיות. גידול זה תרם לגלובליזציה של שירותים מגוונים הקשורים למערכות ייצור, והביא לגידול בחלקו היחסי של סקטור זה ב-FDI העולמי.

עוד ניתן למנות שיפורים טכנולוגיים בתעשיות התקשורת והמידע ששיפרו את אפשרויות הסחר בשירותים. לדוגמא, השיפורים הטכנולוגיים אפשרו הוזלת השירותים הפיננסיים וכניסה של מתחרים חדשים, העשויים לפגוע במעמד הדומיננטי של הבנקים המסורתיים. הגדלת ההיצע של השירותים הפיננסים והוזלתם מאפשרת ללקוחות קטנים ובינוניים לקבל אשראי ושירותים פיננסיים אחרים שנמנעו מהם בעבר. גם תעשיית הטכנולוגיה הפיננסית (Fintech) התפתחה בקצב מהיר לאחרונה והינה מאופיינת בחידושים רבים בתחומי ביצוע תשלומים, בטחון העברת תשלומים והוזלתם, הלוואות עמית לעמית (peer to peer lending) ומימון המונים (crowd funding).

כמו כן ראוי להזכיר רפורמות שבוצעו בסקטור השירותים במדינות רבות שאפשרו תחרות, כניסת שחקנים חדשים, שיפור היעילות, והורדת מחירים, כפי שארע בשוק התקשורת הישראלי.

ואומנם הדו"ח מדגיש כי בשנת 2014 גדל מספר המדינות אשר חתמו על הסדרים המשקפים העמקת הליברליזציה, בעוד שמספר קטן של מדינות נקטו בצעדים הפוכים של סגירות והערמת קשיים על FDI, כפי שמוצג בדיאגרמה 9.

צעדי הליברליזציה כללו בעיקר ביטול או הקלה של מגבלות על בעלות זרה של השקעות, ופתיחה של תחומי עסקים שבעבר היו סגורים למשקיעים זרים. הסקטורים העיקריים שנהנו מצעדי הליברליזציה היו תשתיות יסוד ושירותים. מדינות שהנהיגו מגבלות או רגולציה מחמירה יותר על בעלות זרה, עשו זאת בעיקר מנימוקי בטחון לאומי והגנה על סקטורים הנחשבים בעיניהן כבעלי חשיבות אסטרטגית כגון תובלה, אנרגיה וביטחון לאומי.

לאחרונה גדל מספרן של מתקפות סייבר על אתרי ממשלות, גופים בעלי חשיבות אסטרטגית כמו תשתיות וצבאות, וחברות ענק מסחריות. מתקפות אלה הובילו לגידול דרמטי בהשקעות באבטחת תקשורת ומידע. לישראל יתרון יחסי בתחום זה והיא נחשבת בעולם למעצמת סייבר. החברה הישראלית הבולטת בתחום אבטחת מיידע היא צ'קפוינט, הנסחרת בשווי של כ-15 מיליארד דולר.

בפעילות רכישות ומיזוגים חוצי-גבולות בלטו קרנות השקעה פרטיות (private equity funds). קרנות אלה מגייסות כסף ממשקיעים מוסדיים ופרטיים ומשקיעות בעיקר בחברות פרטיות. ב-2014 עמד היקף הרכישות ברוטו של קרנות השקעה פרטיות על 200 מיליארד דולר, לעומת 171 מיליארד דולר ברוטו ב-2013. עם זאת, בעוד ב-2013 היוו רכישות קרנות השקעה פרטיות כ-23% מסך הרכישות חוצי הגבולות, הרי ב-2014 ירד שיעור זה ל-17% בלבד. למרות שצפון אמריקה ואירופה נותרו היעד העיקרי לפעילות הרכישות והמיזוגים חוצי הגבולות ע"י קרנות הון סיכון פרטיות, השיגה אסיה ב-2014 שיא היסטורי בחלקה בפעילות זו.

בישראל נרשם ב-2014 גידול בפעילות קרנות השקעה פרטיות, שהסתכמו בכ-2 מיליארד דולר והתבצעו בעיקר על ידי קרנות זרות. למעשה, שתי רכישות ממונפות שבוצעו בישראל ע"י קרנות השקעה פרטיות זרות, היוו את עיקר הפעילות של קרנות ההון הפרטיות שבוצעה בישראל ב-2014. עסקאות אלה כללו את רכישת האתר Answers.com ע"י Apex Partners, בתמורה ל-650 מיליון דולר, ואת רכישת Veolia ע"י Oaktree Partners תמורת 475 מיליון דולר.

מגמת העלייה בחשיבותן של קרנות השקעה פרטיות בישראל ובעולם צפויה להמשך. סיבה לכך הינה התעניינות גוברת של משקיעים בסקטור זה, בייחוד בהינתן סביבת הריבית הנמוכה הדוחפת קרנות פנסיה גדולות ומשקיעים מוסדיים אחרים לחפש תשואות עודפות בהשקעות אלטרנטיביות על חשבון השקעות מסורתיות. בנוסף, סביבת הריבית הנמוכה מוזילה עלויות הקשורות ברכישה ממונפת.

מדיניות השקעות ומיסוי בינ"ל

נושא מדיניות השקעות שמטרתה פיתוח בר-קיימא נמצא עתה במוקד הדיון הציבורי. מדיניות פיתוח ותכנון מיסוי הולם מעצבים משמעותית את החלטות החברות הרב לאומיות לגבי מיקום ההשקעה והמבנה הארגוני האופטימלי עבורן, בחתירתן להשאת רווחים תוך צמצום חבות המס. הקונצנזוס המתגבש לאחרונה מורה על הצורך בנקיטת צעדים כנגד תכנוני מס אגרסיביים ו"יצירתיים" המצמצמים משמעותית את תקבולי המס בארצות המארחות ולכן גם את האפשרויות לגיוס מקורות מקומיים לצרכי פיתוח.

להערכת UNCTADתרומת החברות הרב-לאומיות לתקציבי הממשלות המארחות במדינות המתפתחות, הסתכמו ב-725 מיליארד דולר בשנת 2012, סכום השווה ל-10% בממוצע מסה"כ תקבולי הממשלות ול-23% מהתרומה הכוללת של הסקטור העסקי. דיאגרמה 12 מציגה פירוט של נתונים אלה.

יש להדגיש שהנתונים המוצגים בדיאגרמה 12 משקפים ממוצעים למדינות המתפתחות, וכי קיימת שונות רבה בין האזורים ובין המדינות. ככלל, ככל שרמת הפיתוח הכלכלי במדינה נמוכה יותר, כן גדולה תלות המדינה בהכנסות שאינן בגדר מס חברות. חברות רב-לאומיות במדינות מתפתחות תורמות לתקציבי הממשלה גם באמצעות תמלוגים על אוצרות טבע, מכס, מסים על שכר והוצאות נלוות, המסתכמים ביותר מכפלים מתקבולי מס החברות שהן משלמות.

על פי דו"ח ה-WIR, בשנת 2012, מתוך מלאי הון של 21 טריליון דולר שהושקע ע"י חברות רב-לאומיות, יותר מ-33%, או כ-6.5 טריליון דולר הושקעו באמצעות מרכזי אופשור (offshore hubs). הפסדי ההכנסות של המדינות המתפתחות שנבעו מתכנוני מס אגרסיביים, בשנת 2012, נאמדים ב-100 מיליארד דולר.

גם מדינות מפותחות נפגעות משמעותית מתכנוני מס אגרסיביים ע"י חברות ענק רב לאומיות. בחקירה של ועדה בסנאט האמריקאי ב-2012 נמצא כי חברת מיקרוסופט הצליחה בשנים 2009-11 להימנע ממס על רווח שהסתכם ביותר מ-20 מיליארד דולר. כן נמצא שכ-40% מהחברות הכלולות בפורצ'יון-500 ואשר דיווחו על רווחים חיוביים בכל שנה, בתקופה 2008-12, שילמו מס חברות שלילי או אפסי, לפחות בשנה אחת בתקופה שנבדקה. 26 מבין החברות האלה, הכוללת גם את בואינג וג'נרל אלקטריק, לא שילמו מס חברות אף לא באחת מחמש השנים 2008-12. כן נמצא ששיעור מס החברות האפקטיבי ששולם ע"י שליש מהחברות הנ"ל, עמד על פחות מ-10% בתקופה 2008-12. רבות מחברות אלה זכו בהקלות מס מפליגות מהן נהנו בעיקר החברות הגדולות.

סוגיה דומה נמצאת עתה במוקד דיון ציבורי בישראל בהתייחס לחלוקה הולמת של הכנסות מאוצרות טבע בין היזמים והציבור הישראלי והתמיכה הממשלתית בהקשר של מספר חברות ענק בארץ.

השקעות FDI בישראל ומישראל בשנת 2014

השקעותFDI בישראל ירדו משמעותית בשנת 2014 בהשוואה ל-2013, מ-11.8 מיליארד דולר ב-2013 ל-6.4 מיליארד דולר ב-2014, ירידה של כ-46%. השקעות FDI ישראליות בחו"ל ירדו אף הן מ-4.67 מיליארד דולר ב-2013 ל-3.97 מיליארד דולר, ירידה של כ-15%. נתונים אלה אף הינם נמוכים משמעותית ממקביליהם בשנים 2005-07, טרם פרוץ המשבר הכלכלי בשנת 2008.

מלאי ההון העולמי של ה-FDI נותר ללא שינוי בשנת 2014 בהשוואה ל-2013 והסתכם בכ-26 טריליון דולר. מלאי ההון שהושקע בישראל גדל בשנת 2014 ל-98.7 מיליארד דולר לעומת 88.0 מיליארד דולר בשנת 2013, עלייה של כ-12%. כאחוז מהתמ"ג, היווה מלאי ההון של השקעות FDI בישראל 32.5% בשנת 2014, בהשוואה ל-30.3% בשנת 2013.

מלאי ההון של FDI ישראלי שהושקע בחו"ל עלה בשנת 2014 ל-78.0 מיליארד דולר לעומת 75.3 מיליארד דולר בשנת 2013, עליה של  3.6%. כאחוז מהתמ"ג, היווה מלאי ההון של FDI שהושקעו מישראל 25.7% בשנת 2014, ונותר כמעט ללא שינוי בהשוואה ל-2013.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *